השנה 2009,
ה20 בדצמבר, השעה 3:20 לפנות בוקר, דניאל שומע את האייפון שלו מצלצל לרגע כשהודעת טקסט מסתורית מתקבלת.
"מה לעזאזל?! 3 בלילה!” הוא חושב לעצמו, הוא מושיט את ידו ותופס את האייפון, מקרב אותו אל עיניו החצי פקוחות, על המסך ניצבות שתי שורות טקסט ואף לו סמיילי טיפשי אחד, הכותב הוא סתיו שלו – כתב זוטר חסר מקוריות וכישורי כתיבה הכותב פוסטים בשכר רעב. והנה ההודעה בזו הלשון: “פאק, פאק, אוואטר זאת חוויה מיסטית, זה פשוט מדהים!!!!!!!!”
הביקורת תגיע עוד כמה פיסקאות אבל בינתיים בואו ניכנס למנהרת הזמן ונחזור לא פחות מ 15 שנים אחורה…..
השנה 1994,
ה 16 ביולי, סביר להניח שבשעות הערב, ג'יימס קמרון יושב בביתו, כהרגלו הרחק מאור המצלמות והתקשורת, הטלפון מצלצל ודמות בכירה באולפני "פוקס" מדווחת לו כי יום הפתיחה של סרטו האחרון "שקרים אמיתיים" הניב רווחים נאים.
ג'ים יכול להוסיף שובר קופות נוסף לרשימה שלו שכבר כוללת את שליחות קטלנית, הנוסע השמיני 2, מצולות, ושליחות קטלנית 2.
השיחה מסתיימת וג'ים מוזג לעצמו כוס וויסקי יקר שנוצר עוד לפני שהוא ביים את סרט הקולנוע הראשון שלו על דגי פיראנה מעופפים אי שם ב1981, הוא אכן היה עכשיו נסיך בהוליווד, במאי ששמו נקשר לסרטים גרנדיוזים ועתירי תקציב (הוא הראשון שחצה את רף 100 המיליון עם שליחות קטלנית 2) הוא היה אמור לשבת על הכורסא ולשתות לאיטו, להנות מפירות הצלחתו המפוארת, אך בניגוד לכל הגיון הוא נטש את כורסת העור וניגש למחשב שלו והחל לכתוב את מה שהוא עתיד לכנות כ"פרוייקט חייו", סיפור פוקהונטס בחלל שייחזיר את הקסם למסך הקולנוע שלדעתו אבד במרוצת השנים.
השנה 1995,
ג'ים הוא חבר בדירקטוריון של אחת מחברות האפקטים הגדולות בתעשייה – Digital Domain, הוא מהווה את אחד השותפים הבכירים להקמתה של החברה שתתחרה בILM מאז ועד היום.
לישיבה ההיא מגיע ג'ים עם עותק של התסריט של הפרוייקט החדש והסודי שלו "אוואטר".
הוא מסביר לאשפי האנימציה של החברה שבשביל להחיות את הסיפור שלו על החברה ליצור עולם שלם של צמחים, חיות וגזע חייזרי דמוי אדם, הכל בCGI פוטוריאליסטי לחלוטין כך שהצופה לא ידע מה אמיתי ומה לא "הצופה צריך להרגיש שפנדורה – הכוכב שבו מתרחש הסרט, קיים במציאות" הוא אומר.
אשפי האנימציה מסתכלים עליו לרגע כמוכי ברק, חולפות כמה שניות עד שחיוך קטן עולה על פניהם "ג'ים השתגעת? זה לא אפשרי, אתה לא מדבר על רובוט שהופך לנוזל, אתה מדבר על יצור חי ונושם שהצופה חייב להיקשר אליו, בלי להזכיר בכלל עולם שלם שצריך ליצור מאפס!, פשוט אין דרך לעשות את זה" מסכם אחד הבכירים והישיבה נגמרת.
השנה 1997
לאחר שנטש את פרוייקט חייו עבר ג'ים לביים דרמה רומנטית, “טיטאניק" בתקציב מנופח של 200 מיליון דולר. (הסרט היקר ביותר דאז) הסרט הופך לתופעה חסרת תקדים ויחידה מסוגה ולמרות פתיחה חלשה בארה"ב של 27 מיליון דולר הוא מצליח להרוויח סכום שיא של 1,800,000,000 (מיליארד ו800 מיליון דולר) סכום שלא נשבר ולא קרוב להישבר על ידי שום סרט. הוא גם זוכה ב11 אוסקרים שהם שיא משותף לו ול"חלף עם הרוח"
ג'ים לוקח חופש מעשיית סרטי קולנוע ומתרכז בסרטים תיעודיים על מעמקי האוקיינוס וביום פרק אחד של סדרת הטלוויזיה הלא ממש מוצלח "Dark Angel” שהוא בין יוצריה.
השנה 2002,
"שר הטבעות שני הצריחים" מגיע למסכי הקולנוע ואיתו "גולום" דמות CGI ריאליסטית ואמינה שמדהימה את צופי הקולנוע ולא פוסחת גם על ג'יימס קמרון מיודענו, הוא פונה למפיק ג'ון לנדאו "אני חושב שהבלתי אפשרי הפך לאפשרי" הוא אומר לו בהתרגשות.
במשך 4 השנים הבאות ג'ים משכלל סוג חדש של מצלמות, טכנולוגיית Virtual Production שמאפשרת לבמאי לראות את הקומפוזיציה הסופית של סצנת CGI ושאר טכנולוגיות לאפוס החדש שלו אך העבודה עליו לא תתחיל עד 2006.
השנה 2006,
קמרון סוגר את פרטי העיסקה עם אולפני "פוקס", תקציב של 190 מיליון דולר מוקצה לפרוייקט וג'ים פונה בצעד מפתיע ל Weta Digital האחראים על גולום, במקום ל ILM שאיתם עבד כל השנים (וזכה איתם ב3 אוסקרים) והעבודה מתחילה בחשאי, קמרון הידוע כבמאי דורשני מציג את הרעיון שלו לצוותי האפקטים: הדמויות ישוחקו על ידי שחקנים ואך ורק על ידיהם, המידע יתורגם בטכנולוגיית תפיסת תנועה חדשנית לדמויות הממוחשבות.
השנה 2007,
ה10 בינואר, “פוקס" מכריזים על הסרט שמתוכנן לצאת לפני קיץ 2009, קמרון מודיע כי הסרט יכול 40% שחקנים וסביבות אמיתיות ו 60% שחקנים וסביבות ממוחשבות כל כך אמיתיים שלא תבחינו בהבדל.
הרעש בתעשייה עצום, ההבטחות נראות לא הגיוניות אך כמעט לא דולף שום מידע מהסט בשנתיים הבאות.
השנה 2009,
אוגוסט, אחרי כמעט 4 שנות עבודה משוחרר טריילר ראשון ו15 דקות מהסרט ב"יום אוואטר" התגובות מעורבות, הטריילר לא מגלה הרבה ונראה שהאפקטים בסצנות עוד לא גמורים, ההבטחות של קמרון נראות כעומדות להתבדות. הסרט מתעכב ותאריך יציאה חדש נמסר – ה 17 בדצמבר 2009, שמועות ואישורים חצי רשמיים מציבים את התקציב שהתנפח על קרוב ל 400 מיליון דולר! בקלות הסרט היקר ביותר בהיסטוריה.
השנה 2009,
ה20 בדצמבר, השעה 00:30, סינמה סיטי, הקרנה לא בתלת מימד, הלוגו של פוקס מופיע ונעלם, הסרט מתחיל…
והביקורת:
אוואטר הוא סרט מדהים, חוויה ללא תקדים בהיסטוריה של הקולנוע, הוא ישאב אתכם לעולם מופלא וקסום בו חיים יצורים כחולים (ממש לא קטנטנים) הקרויים "נאבי", הדבר המרשים ביותר בסרט הוא הצד הוויזואלי, אפילו ללא התלת מימד מדובר בחוויה מדהימה, הכל נראה 100% פוטוריאליסטי, זה כל כך אמיתי שאתה ממש משכנע את עצמך לאורך הסרט שאין שום סיכוי שקיים מקום כזה באמת.
העלילה בסרט אומנם לא מסובכת או מקורית אבל מועברת בצורה מצויינת וכל אלמנט משרת את העלילה, המשחק טוב, במיוחד של זואי סלדנה (נייטירי, מושא האהבה של הגיבור) הצילום פשוט מדהים, הבימוי יוצא מן הכלל, האקשן נפלא ושובה את העין ואני חייב לומר שקטעי הרומנטיקה שאני ממש לא סובל בסרטים כאלה פשוט היו אדירים.
לסיכום, אסור להחמיץ את הסרט הזה בקולנוע, הוא פשוט מדהים מידי וייחודי מידי, אתם תצאו ממנו פעורי פה, ג'יימס קמרון החזיר ובע-נ-ק את הקסם "למסך הגדול" ובהתחשב בהצלחה הקופתית של הסרט הדיבורים שלו על שני המשכים נראים הגיוניים.
ציון – 9/10.
—————————————————————–
השנה 2009,
ה26 בדצמבר, השעה 23:27 – שעת לילה מוקדמת, סתיו שומע את הסוני אריקסון הקטן והנחות שלו (שלעיתים מזכיר לו את עצמו) מצלצל לרגע כשהודעת טקסט צפויה מתקבלת.
"מה לעזאזל?! אני באמצע World Of War Craft!!” הוא חושב לעצמו, הוא מושיט את ידו ותופס את האריקסון, מקרב אותו אל עיניו האדומות ממאמץ, על המסך ניצבות שתי שורות טקסט ואף לו סמיילי טיפשי אחד, הכותב הוא דניאל (הכובש) שטרנליכט – האיש (והאגדה. אין גבול לפירגון העצמי!) העומד מאחורי השכר הזעום שסתיו מקבל על פוסטיו (הפוסטים שלו). והנה ההודעה בזו הלשון: “פאק, פאק, אוואטר זאת חוויה מיסטית, זה פשוט מדהים!!!!!!!!”
פורסם ע"י סתיו שלו 
